מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' אוחיון ואח'

פסק דין

בפני תביעה לשיבוב הסכום אותו שילמה התובעת למבוטחיה, כפיצוי על נזקים שנגמרו באירוע נטען של תאונת דרכים בה נטען כי היתה מעורבת משאית בבעלות הנתבע 1 נהוגה בידי הנתבע 2.

על פי כתב התביעה אירעה התאונה בכביש ובו שני נתיבים, בכיכר, כאשר רכב מבוטח התובעת נוסע בנתיב הימני ואילו המשאית נוסעת בנתיב השמאלי , בשלב מסוים בכיכר, סטתה המשאית ימינה לעבר רכב מבוטח התובעת, ופגעה עם הפינה הקדמית ימנית שלה בחלק האחורי בדופן שמאל ברכב הפרטי ,.

מטעם הנתבעים הוגשו שני כתבי הגנה שתוכנם זהה

הנתבע 2 מי שנהג במשאית טוען כי כלל וכלל לא היה מעור בתאונה כלשהיא ובמיוחד עם רכב מבוטח התובעת הנתבע 2 טוען כי נהג את המשאית לאחר שיצא מחניון בצד ימין של הכביש, נסע כברת דרך, עבר כיכר, ואחר מרחק מה עקפה אותו מכונית פרטית, חסמה אותו וממנה ירדו שני אנשים , עם מבטא רוסי, ומהם נדף ריח של אלכוהול, ומההתנהגות והצעקות שלהם הבין כי הם טוענים כי המשאית שלו פגעה בהם. הוא מכחיש כאמור כל תאונה וכל מעורבות בתאונה , וכי הנהג וזה שהיה עימו טפלו עליו תאונה שלא היה מעורב בה .

מטעם התובעת העידו שני עדים, זה שנהג ברכב הפרטי וזה שישב לידו .

מעדותם עולה כי בבוקר יום התאונה , יצאה המשאית מחנייה הצמודה לתחנת דלק, עלתה על הכביש ועברה לנתיב השמאלי, וכי עד התביעה 1 המשיך בנסיעתו הרגילה בימין הדרך. בכניסה לכיכר בה מדובר כאשר רכב המבוטח נוסע בנתיב הימני והמשאית בשמאלי, סטתה המשאית ימינה לעבר רכב המבוטח ופגעה בדופן שמאל אחורית.

גם עד התביעה 1 , מי שנהג ברכב, טוען, אם כי היה קשה להבין אותו בגלל קשיי שפה, כי נהג את הפרטית בנתיב הימני, ובכיכר סטתה המשאית אליו ימינה ופגעה בו .

הנתבע טוען לאורך כל הדרך כי כלל ועיקר לא היה מעורב בתאונה . הוא טוען כי אכן עלה על הכביש לאחר שיצא מחניה בצד ימין שלו, נסע בכביש,והכביש היה ריק לחלוטין, עבר את הכיכר , ולאחר מכן עקפה אותו הפרטית ונוסעיה חסמו אותו ועצרו אותו וטענו את אשר טענו .

יש עובדה אחת מוסכמת על שני הצדדים והיא כי המשאית עלתה על הכביש לאחר שיצאה מחניון בצד ימין של הכביש צמוד לתחנת דלק. הנתבע 2 מאשר זאת. מכאן ניתן ללמוד כי הרכב הפרטי אכן היה בכביש במועד ובשעה הנדונה סמוך למקום בו עלתה המשאית על הכביש לאחר יציאה מחניה . הנתבע 2 טוען שהכביש היה ריק. אבל הפרטת היתה שם בין תחנת הדלק לכיכר, והנתבע 2 לא ראה אותה . וזה אולי מה שגרם לנתבע 2 לסבור ולטעון כי הכביש היה ריק ולא היה מעורב בתאונה כלשהיא .

עדותו של עד התביעה 2 היתה ברורה רהוטה, ובטוחה.

עדי התביעה טענו כי לוחית הרישוי האחורית במשאית לא היתה ברורה ועל כן לא יכלו לרשות את המספר, עד אשר עקפו את המשאית , הקדימו אותה בנסיעה וצילמו את לוחית הרישוי בחזית.

אכן מונחות בפני שתי תמונות, הן של לוחית הרישוי האחורית וזו הקדמית, בתמונה של לוחית הרישוי האחורית קשה להבחין ממרחק, והדבר תומך בגרסת עדי התביעה , והסבר מדוע היו חייבים לעקוף את המשאית ולעצור אותה לצורך קבלת פרטים.

כמו כן על פי תמונות הנזק ברכב הפרטי, ניתן להבחין בפגיעה בדלת אחורית שמאלית, ועקירת ידית הדלת והמנגנון של הדלת. החריץ בדלת הוא מקדימה לאחור, והידית נעקרה בסוף המגע בין חפץ כלשהוא וידית הדלת. צורת פגיעה זו מצביעה על כך שהרכב הפרטי היה בתנועה קדימה יותר מהירה מזו של המשאית, זו סטתה ימינה ועם הפינה הקדמית הימנית שלה פגעה תחילה בדלת, נמשכה לאחור ועקרה את הידית.

בין המקום בו נעקרה הידית , והנזק הנוסף בפגוש ומתחת לפנס האחורי, רואים שטח שלא נפגע כלל כל הכנף האחורית השמאלת שלמה לחלוטין למעט פגיעה קלה ביותר בחלק הקדמי של הכנף אותו לא קשה ליחס לחפץ שפגע בדלת ובידית הדלת.

מה גם שהנזק בחלק השמאלי של הפגוש האחורי, אינו נראה נזק חדש, ואם נעיין היטב בפגוש נראה גם פגיעה בחלק האחורי שמאלי, לא בצד אלא מאחור, בפגוש, ונזק זה בוודאי אנו יכולה להיגרם במנגנון פגיעה שגרם לנזק בידית הדלת.

אינני מקבל את גרסת התביעה כי הנזק הן בדלת והן בפגוש נגרם באתו אירוע בו מעורבת המשאית.

על פי תיאור התאונה ע"י שני עדי התביעה , ניתן לייחס לאירוע תאונה זו רק את הנזק בדלת האחורית השמאלת ברכב , בידית הדלת ומנגנון הידית השלם .

בניכוי שווי הנזק בחלק האחורי במגן ובפנס, אני קובע כי הנזק שנגרם באירוע התאונה עומד על סך 1800 ₪.

לענין האחריות, נראה לי כי לאור גרסאות הצדדים, והעובדה שהנתבע 2 טוען כי לא ראה את הרכב המבוטח שעה שהוכח כי זה היה שם, והמגע הקל בין פינת המשאית לדופן שמאל הפרטית, שסביר מאוד להניח כי הנתבע 2 לא הרגיש בו ולא הבחין בו , לאור הטענה שלא ראה את הפרטית בכלל, אני קובע כי אכן המשאית פגעה ברכב הפרטי באופן הנטען בכתב התביעה , וכי התאונה אירעה כתוצאה מסטייה ימינה של המשאית ופגיעה ברכב הפרטי .